מטופלים פונים למרפאת המומחים וייס-דקל שטיינקלר בעקבות כאב, אי נוחות או בעיה אסתטית. מאידך, מעט מאוד מטופלים פונים למרפאה עבור טיפול מונע, או כדי לבלום בעיות שזה עתה החלו.
יחס זה של סיבות הפנייה למרפאה נובע מחוסר מודעות לחשיבות בריאות הפה והשיניים ומאי-הבנה של ההידרדרות שעלולה להתרחש עקב הזנחת הפה והשיניים לאורך שנים. אי-טיפול בבעיות יכול לגרום לזיהומים נרחבים, נסיגת עצם וחניכיים, קשיי תפקוד עקב לעיסה לא נכונה וגם לנזקים בלתי הפיכים, או לכאלו שיצריכו טיפולים ממושכים, מורכבים ויקרים.
מחלות הפה מסווגות בשלוש קבוצות עיקריות:
- מחלות הפוגעות בשיניים ובהן עששת – "חורים" בשיניים; או שברים בשיניים כתוצאה מחבלה
- מחלות הפוגעות ברקמות התומכות בשיניים ובהן דלקות חניכיים; דלקות בעצם הלסת; ספיגת עצם; כיסי חניכיים; נסיגת חניכיים
- מחלות הקשורות לפעילות-יתר של שרירי הלעיסה ובהן פגיעה במפרקי הלסתות; כאבי שרירים, ראש וצוואר; הידוק וחריקת שיניים; שחיקת שיניים; ניידות שיניים
שתי קבוצות המחלות הראשונות הן מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים. מחלות אלו מדבקות ועלולות לעבור מאזור לאזור, משן לשן וגם מאדם לאדם. הן כרוניות ומהלכן איטי ומתמשך לאורך שנים.
רוב הסובלים ממחלות אלו לא יודעים על קיומן. לעיתים צוות המרפאה פוגש במטופל שנפגע מכל שלושת מחלות הפה, אך לא מודע להיותו חולה ואינו חש בדבר.
עששת
העששת פוגעת בחומר השן, באמייל ובדנטין.
בשלביה הראשונים מופיעה המחלה ככתמים לבנים על פני השיניים, שמקורם בפעילות חיידקית בפה. החיידקים מפרקים סוכרים ומפרישים חומצות. הצטברות חומצה במצב של היגיינת פה לקויה מסתיימת בבריחת סידן מחומר השן. תהליך זה יוביל בסופו של דבר, להיווצרות 'חור' בשן.
הטיפול ב'חור' הוא 'סתימת החור' כלומר, ביצוע שחזור של חומר השן שנעלם. חשוב לזכור, ש'סתימת החור' אינה מטפלת במחלת העששת, אלא רק מתקנת נזק מקומי שנגרם בעטיה.
במרפאת המומחים וייס – דקל-שטיינקלר מתייחסים ברצינות רבה למחלת העששת, וזאת כחלק מתפיסת העולם הכוללת של המרפאה, לפיה מטופלים בידי צוות המומחים במרפאה חייבים לטפל בטרם הטיפול המרכזי לשמו הגיעו, גם בבעיות בשיניים ובפה מהן הם סובלים.
טיפול במחלת העששת מחייב נקיטת אמצעים מגוונים לריפוי הכתמים הלבנים בחומר השן ולשמירה מתמדת על היגיינת פה. לרופאים במרפאת המומחים יש עזרים שונים לאבחון מצב המחלה. אבחון זה מהווה בסיס לבניית תכנית טיפולים מותאמת אישית לכל מטופל.
מחלות חניכיים
הסממנים של דלקות חניכיים: חניכיים מדממים, כיסי חניכיים, רווח שנוצר בין השן לחניכיים, נסיגת חניכיים, ניידות שיניים, נדידה ותזוזת שיניים וריח פה רע.
הן הכיסים והן נסיגת החניכיים הם סממנים חיצוניים לספיגת עצם הלסת – תופעה הנובעת ממחלת חניכיים זיהומית. כל עוד המטופל לא חש בכאב ולא ביקר אצל רופא השיניים, אין באפשרותו לדעת אם חלה במחלה, האם המחלה פעילה ובאיזה שלב היא נמצאת.
חשוב שהמטופלים יהיו ערים למצבם גם ללא מעקב קבוע של רופא השיניים. הם חייבים להיות מודעים לתופעות כגון דימום מהחניכיים בעת צחצוח השיניים, טעם רע בפה או ריח רע מהפה.
מצופה ממטופלים לזהות את הבעיות בפה שלהם ולפנות לעזרת רופא, כשם שהיו פועלים לנוכח כאב בחזה או פצע לא מוסבר.
זיהוי מוקדם של דלקות החניכיים יכול להתבצע גם על-ידי אחת מהשינניות של מרפאת המומחים וייס – דקל-שטיינקלר. השיננית מסלקת את מרבצי הרובד החיידקי מעל פני השן באותם אזורים בהם אין ביכולת המטופל לעשות זאת בעצמו.
כשהשיננית מזהה סימנים של מחלת חניכיים פעילה, היא מתריעה על כך ומעבירה את המידע לרופא המטפל. מכאן חשיבות הביקור התקופתי אצל השיננית, ככלי לשמירה על בריאות הפה לטווח ארוך.
פעילות-יתר של שרירי הלעיסה
המחלות הקשורות לפעילות יתר של שרירי הלעיסה, נקראות מחלות פראפונקציונליות. פעילות היתר של שרירי הלעיסה יכולה להיות ביטוי של מתח, מאמץ ולחץ בחיי היומיום של המטופלים. חלקם מפתחים הרגל של הידוק הלסתות או חריקת שיניים בשנתם. אצל אחרים הידוק הלסתות או חריקת השיניים מתבצעים באופן לא מודע גם במשך היום.
נזקי מחלה זו מגוונים וכוללים פגיעה במפרקי הלסתות, כולל חריקות, "קליקים" וכאבים, כאבים בשרירי הפנים והצדעיים, כאבי ראש, כאבי צוואר וכתפיים, חריקת שיניים, ניידות שיניים, שיניים שחוקות, שבר או סדק בשיניים כולל שבר בשחזורים, שבר בכתרים, שבר בשתלים או בתותבות.
ככלל, הנזק יתבטא אצל כל מטופל באופן שונה. החוליה החלשה ביותר אצל כל אחד תכתיב את מיקום הנזק ועוצמתו.
לאבחון המחלה חשיבות רבה בתכנון הטיפול הדנטלי. מודעות המטופל לקיום המחלה ורמת פעילותה חיונית לשליטה בה ולהצלחת הטיפול.
בדומה למחלות כלליות אחרות, רוב החולים במחלות הפה אינם מודעים למהלך המחלה או לדרכי מניעתה. כתוצאה מכך, הפנייה אל הרופא וההתערבות הרפואית עלולים להגיע באיחור, בשלב 'תיקון הנזקים'.
לאבחון המחלה חשיבות רבה בתכנון הטיפול הדנטלי. מודעות המטופל לקיום המחלה ורמת פעילותה חיונית לשליטה בה ולהצלחת הטיפול.
בדומה למחלות כלליות אחרות, רוב החולים במחלות הפה אינם מודעים למהלך המחלה או לדרכי מניעתה. כתוצאה מכך, הפנייה אל הרופא וההתערבות הרפואית עלולים להגיע באיחור, בשלב 'תיקון הנזקים'.
מרפאת המומחים וייס – דקל-שטיינקלר נוקטת בגישה ייחודית ומציעה למטופלים אבחון מוקדם ובמועד של כל אחת מהמחלות הללו.
בעקבות האבחון ניתן לסווג את מצב המטופלים בקבוצת סיכון גבוה, בינוני או נמוך. על בסיס הסיווג ניתן לבצע הערכה מהם סיכויי המטופל או המטופלת לחלות בעתיד בכל אחת ממחלות השיניים והפה.
פרופ' ארוין וייס אומר: "סיווג רמת הסיכון מאפשר בחירת סוג הטיפול האופטימלי המותאם אישית למטופל או למטופלת; בניית תכנית מעקב וניהול סיכונים עתידיים; בקרה על מחלות הפה, מניעתן ותחזוקה שוטפת של בריאות הפה."